המסע לפולין אוגוסט 2008

מצגת תמונות מהמסע

רק בפולין... . / ספיר אלחרר

רק בפולין הבנתי מה המשמעות של עצב, עצב עמוק עצב, אמיתי עצב שלא עוזב לעולם, עצב שמלמד ,עצב שרק יהודי יכול לרגיש ולהבין. 

רק בפולין הבנתי מה זה משפחה, מה זה אמא, וכמה היא קרובה. רק בפולין הבנתי מה זה להיות בלי משפחה ובלי אמא, מה זה לקחת מאמא את הילד שלה, ומזה לקחת לנער לילד לתינוק את העוגן שלו את אמא שלו, רק בפולין...

 רק בפולין הבנתי מה זה כבוד, ובעיקר מה זה חוסר כבוד. מה זה להפשיט אותך מכל הבחינות נפשית ופיזית מול ההמונים.רק בפולין הבנתי מה זה חוסר פרטיות ,חוסר אנושיות,חוסר שקט ,לראות אחר בוכה מנסה להציל את נפשו ובכך חושף את נשפו מול משפחתו ילדיו וחבריו מול כולם,ויחד עם זה מחכה ערום פיזית לרכבות המוות. 

רק בפולין הבנתי מה זאת שנאה,שנאה סתמית לעם שלם, לאנשים לילדים לתינוקות,ובכלל לאיזה ממדים השנאה הזו הובילה ולאן שנאה עלולה עוד להגיע.

רק בפולין הבנתי מה זה דמעה,דמעה שלא עוצרת ,לא נפסקת, דמעה מרה אמיתית שלא מרפה מכאב. 

רק בפולין הבנתי מה זה ירוק. ירוק שקרן,המון ירוק שגדל רק בפולין במקום הארור הזה,הירוק שנמצא בכל מקום שנמצא מעל כל שפיכות הדמים היהודית הזו, רק בפולין יש עצים ירוקים עצובים ומגואלים בדם. 

רק בפולין הבנתי שמזל שאני כאן, ושאני כאן בזכותם ומזל שיש לי מדינה ושרק אני כאן בשביל להזכירם.

 רק בפולין הבנתי את המשמעות של להיות יהודיה,יהודיה גאה.